זכות הציבור לדעת? לא בכל מחיר

אחד הסעיפים בחוק רשות השידור קובע, כי על השידור הממלכתי “לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה וכן לטפח אזרחות טובה”. בפועל, המוסד החשוב הזה התנהל בשלומיאליות הגובלת באנרכיה. חוק רשות השידור לא כובד, הוועד המנהל נוטרל, יושבי-הראש היו בובות על חוט ועגל הרייטינג ליחך כל חלקה טובה

לא היה חבר כנסת שתקף את צמרת הטלוויזיה, הן המנהלית והן המבצעת, בעוצמה ובנחישות כמו ח”כ יוסף תמיר. תפיסת העולם שלו הייתה חד-משמעית: בצד הזכויות שמגיעות לכולנו כאזרחי המדינה, מוטלות עלינו גם חובות. הכל חרדים לזכויות האזרח, אבל רק בודדים מדברים על חובת האזרח לסביבתו ולמדינתו.

בשנותיה הראשונות, קודם עידן ריבוי הערוצים, פעלה רשות השידור על-פי חוק מיוחד, בתוקף היותה ספקית המידע המוסמכת הראשית לכל אזרחי המדינה. מעמד זה היקנה לה השפעה ועוצמה שאין דומה להם. חוק הרשות מחייב את הטלוויזיה להקנות אזרחות טובה, אהבת הארץ, מסורת וערכים הומניטריים ולאומיים, כיאה לחברה בעלת תרבות עשירה ומסורת שורשית.

בפועל, המוסד החשוב הזה התנהל בשלומיאליות הגובלת באנרכיה. חוק רשות השידור לא כובד, הוועד המנהל נוטרל, יושבי-הראש היו למעשה ללא חוט שידרה. אנשי השטח והמקצוע השתלטו על הרשות ועשו בה כאוות נפשם. הדבר קיבל ביטוי בעיוותים בלתי-נסבלים בלוח השידורים. ה-BBC הבריטי נותן במה לשידורים פוליטיים, כשזמן השידור מוקצה למפלגות בהתאם למשקלם בפרלמנט. אצלנו, האיזון העדין הופר ברגל גסה, האופוזיציה בשנות ה-70 נעלמה כמעט כליל ממסכי הטלוויזיה, העורכים והשדרים הם שקבעו מי יופיע על המסך ומתי.

יוסף תמיר ניהל את מערכות הבחירות וההסברה של רשימות גח”ל והליכוד, בין הדנים 1977-1965. במהלכן, נפגש עם ראשי הוועד המנהל והתריע על הנוהל הפסול. ואולם, דבר לא השתנה. באותן שנים שררה אנרכיה בבניין הטלוויזיה ברוממה.

אופייה של הטלוויזיה בשנותיה הראשונות, סגנון השידורים, התכנים והסרטים שהוצגו, נגזרו מהדגם האמריקני-הוליוודי. עד מהרה התברר שלא כל מה שמצוי בארצות-הברית, רצוי בישראל. טרם הפעלת הטלוויזיה נשלחו אנשי תקשורת בכירים להשתלמות בארצות-הברית. זו הייתה טעות מרה. עדיף היה לשגרם לאולפני ה-BBC בלונדון.

הטלוויזיה הישראלית העמידה זמן שידור יקר לפושעים, עבריינים ואף רוצחים, והפכה אותם לכוכבי תקשורת. כך קורה גם היום, ב-2006, והכל באיצטלת “זכות הציבור לדעת”. איש לא נתן את דעתו על ההשלכות השליליות של החשיפות הסנסציוניות. למרבה הצער, שידורים על חוברת הציבור לחברה ולמדינה, על חינוך לאזרחות טובה, קיבלו זמן מסך דל ביותר.

ביולי 2005 התחוללה מתקפת טרור איסלמי על לונדון. סיקור האירועים בתקשורת הבריטית הוכיח עד כמה צדק תמיר בביקורתו. הדיווחים מהשטח היו מאופקים, בלי היסטריה, גופות מרוטשות או נחלי דם, ותוך התחשבות ברגשות הציבור ובעיקר משפחות הקורבנות.

לעומתה, הטלוויזיה שלנו משדרת מראות זוועה מיותרים, תוך התעלמות מרגשות הציבור וקורבנות הטרור. יתירה מזאת, הפתיחות המוגזמת מספקת לא אחת מידע חיוני לטרוריסטים ושולחיהם. אובדן השליטה והמשמעת הפנימית של ערוצי הטלוויזיה בישראל, נובעים ככל הנראה מסגידה לעגל הרייטינג.

פרס “חיים וסביבה” לשידורי ערוץ 8. שמונה שווה עשר!

טלוויזיה היא סם משכר, ושומה על המדינה להתגונן בפני נזקיו. מאז תחילת שידורי הטלוויזיה בארץ, בסוף שנות ה-60’, לקח יוסף תמיר חלק בשידורים הראשוניים (כלבוטק בהנחיית דניאל פאר, ראיונות עם בכירי השדרים והמראיינים). אישית, אין לו על מה להלין. ברם, נדמה שקרבתו לענף מקנה לו זכות למתוח ביקורת על תוכן השידורים והשינויים המתבקשים.

במסגרת המאבק למען טלוויזיה חיובית ואיכותית, החליט אירגון חיים וסביבה להעניק פרס הוקרה שנתי לשידורים המושתתים על תוכניות חינוכיות, ללא השחתת מידות, אלימות ומתירנות. כמו כן, תוכניות תרבות, מדע וסביבה שאין בהן משום גרימת נזק לצופים, בעיקר לדור הצעיר.

בפרס לשנת 1984 זכה ערוץ 8, מהנימוקים הבאים:

מבין אמצעי התקשורת האלקטרוניים הניזונים ברובם מאקטואליה, היה ערוץ 8 בעל מטען ערכי חיובי ויוצא דופן.

הסדרות והסרטים שהוצגו בערוץ 8 הביאו מגוון עשיר של מידע בתחומי המדע, הסביבה, האמנות, האקולוגיה, ההיסטוריה והטכנולוגיה.

תפוצת החיים על פני כדור הארץ (הביוספרה) ומה שמעליה, היוו חלק מרכזי בשידורים. שידורים אלו העלו את מיטב הסרטים שהופקו ברחבי העולם על-ידי אנשי-מקצוע מעולים בתחומם.

הקניית המידע ממקורות מוסמכים על מצב היקום, קורותיו ומורכבותו ועל הצפוי לנו, תרמה תרומה ראשונה במעלה להבנת המתרחש בעידן של תמורות מפליגות.

בהיות ישראל שרויה מזה עשרות שנים, במבחן הביטחון והמאבק למען קיומה במזרח תיכון עוין, התעלמו רוב רובם של אמצעי התקשורת מן ההתפתחויות האקו-סביבתיות בישראל ובאזור. ערוץ 8 שירת את הציבור ובמיוחד את הנוער, שירות בעל חשיבות רבה בשידוריו הייחודיים רבי הערך.

ערוץ 8 מתרחק מסנסציוניזם ומקרין אמינות. הערוץ לא נגרר להציג ‘סרטי זבל’ שמציפים ערוצים אחרים והוכיח שאפשר גם אחרת!